ROTEM NINIO

לפני תחילת התיכון, בחופש הגדול, טסתי עם משפחתי לטיול בניו-יורק – שם נתקלתי לראשונה בחנות Sephora, מעצמת האיפור הגדולה בעולם.

התשוקה שגיליתי בגיל ארבע ונאלצתי להדחיק, התעוררה בעוצמות חזקות מאי פעם.

רכשתי לעצמי מוצרי איפור וטיפוח מתוך מבחר אינסופי, ומאותו רגע לא היה ניתן לתפוס אותי ללא שפתון, קונסילר, מסקרה ובושם.

חזרתי לארץ, עליתי לתיכון וזכיתי לדף חדש – התחלה חדשה ואהדה בקרב המקובלות של השכבה שראו בי תגלית, אנונימית יפה ומטופחת.

התגלגלות המאורעות השרישה בי הבנה עמוקה – יופי הוא טיפוח, וטיפוח הוא כוח, ואני אחראית לכוח שלי.

מהר מאוד הפכתי ליועצת האיפור של כל החברות, זו שכולן באות אליה לפני יציאה כדי להתאפר ולהיראות במיטבן.

הכשרון שלי בהבנת מבני פנים, התאמת מוצרים לכל אחת ויצירת מראה איפור מחמיא התחדד באמצעות ניסיונות חוזרים ונשנים על חברותיי.

ועם כל זאת, לא חלמתי להיות מאפרת מקצועית – כי לא תיארתי לי שאהבה כה עמוקה לתחביב יכולה בקלות להפוך למקצוע.

להיפך, שמרתי על התשוקה שלי בקנאות ולא רציתי לפגום בטעמה המתוק. עסקתי בה מתי שרציתי ובמינון שבחרתי.

עברו השנים והמשכתי לאפר את חברותיי מאחורי הקלעים מבלי רצון בשום תמורה.

נרשמתי ללימודי תואר ראשון בתקשורת בשאיפה להיות תחקירנית חדשות. רציתי להופיע בטלויזיה, להתבטא במילים, להיות ייצוגית ומרשימה ולהפגין ידע אינסופי מול רבים.

במהלך התואר הכרתי את בן, לימים בעלי, ויחד הבאנו לעולם את אדם – בני הראשון (8).

השלמתי את התואר בהצלחה, בעזרתו של בן ששמר על התינוק החדש בזמן שאני ישבתי בסופי-שבוע לכתוב את עבודות הגמר.

המתנתי שאדם יגדל מעט כדי שאוכל להתחיל להתברג בעולם התקשורת המקצועי.

אני זוכרת את שיחת הטלפון הראשונה שקיבלתי, מאישה שלא הכרתי, כשעוד הייתי אמא במשרה מלאה לאדם התינוק – ״היי, ראיתי את האיפור שלך על — (חברה קרובה), ורציתי לשאול כמה את גובה על איפור?״.

השתתקתי. מישהי רוצה לשכור את שירותיי כמאפרת? אני טובה מספיק בשביל שמישהי תרצה לשלם לי על זה?

נקבתי במחיר (נמוך מאוד, יש לציין) ובחוסר בטחון מוחלט יצאתי לעבודתי הראשונה כמאפרת.

שעת האיפור עברה לי ברגע. נהניתי כל-כך ורק רציתי לעשות את זה שוב. עד היום, כשאני מאפרת, אני מאבדת תחושת זמן ומקום – זהו המקום הבטוח שלי והמרגוע הנפשי עבורי.

כעבור כמה שנים צברתי וותק ויצרתי לי שם, תוך כדי שהקפדתי להעניק ללקוחה שלי חוויה שאינה רק פיזית אלא גם מנטלית – האיפור שלי תפקידו לא רק לייצר מראה זוהר ומחמיא, אלא תחושת בטחון פנימית.

בשלב מסוים בקריירה שמתי לב שאני לא מצליחה לאפר בשתיקה, ושיש בי דחף להסביר למתאפרת שמולי אילו פעולות אני מבצעת, מה מחמיא לה, ומה כדאי לה לעשות כשהיא מתאפרת לבד.

הרגשתי שזה לא הוגן לשמור את כל הידע והתובנות שלי לעצמי, ושאני מוכרחה לחלוק אותן. למה איפור צריך להיות רק בתשלום מגורם מקצועי?

הרי כל אחת יכולה להתאפר לבד.

לא צריך לחכות לאשת המקצוע, כל אחת יכולה להתאפר, כל בוקר.

אני יודעת על בשרי כמה בטחון הטיפוח מעניק – ועליי להפיץ את הבשורה.

בשנה השישית שלי כמאפרת הגיעה הקורונה. מהר מאוד מצאתי עצמי ללא יכולת לעשות את הדבר שאני הכי אוהבת. אין אירועים, אין חתונות, ואין לאף אחת יותר סיבה להתאפר.

פתחתי את המצלמה של האינסטגרם והתחלתי להתאפר לעיני כל. הסברתי בתשוקה כל שלב ומצאתי שקל לי לתמלל את הפעולות שלי לכדי הבנה מלאה של המתבוננת.

התגובות לא איחרו להגיע – צופות רשמו לי, בזו אחר זו, שתי בשורות שמילאו את ליבי בסיפוק: א׳ אני גורמת להן לרצות להתאפר לבד, ב׳ הן מצליחות להתאפר לבד בזכות ההסברים שלי.

זכרתי במשפט שאמרה לי נומרולוגית שביקרתי אצלה בעבר. היא אמרה לי שהייעוד שלי הוא להפיץ בטחון עצמי ברבים. שיש בי הכוח לנטוע בנשים אחרות בטחון ושעליי להשתמש בו.

רק לימים הבנתי את כוונתה, בדרכי שלי, דרך הדבר שאני יודעת לעשות הכי טוב.

הדעה הרווחת היא שבטחון עצמי מתחיל מבפנים החוצה.

אני טוענת ההיפך הגמור: בטחון מתחיל מבחוץ. כשאנחנו מרגישות בטוחות במראה החיצוני שלנו, אנחנו יכולות לסמן וי, להניח את ההיבט הזה בצד, ולהתפנות לעסוק בדברים החשובים באמת – לכבוש יעדים ולהגשים מטרות.